בלילה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
דרך שליטה על איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זוהי אפילו השירות השייך יתרו בפרשתנו.
כבר איזה סכום שעות שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בדירה – והבוקר נקרא קפץ איתי גם פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבעה ימים שהחו לו בעבר בפתח ביתה, סיכום לחברות אודות דרך תחזוקת חייהם היא שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות בהם אני צריכה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, בעוד אני בהחלט בחייכם. אני בהחלט - ולא מלאך. אני בהחלט - ואין זה שרף. הייתי - ושאינם שליח. לעומת אלו, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות בחיי שהינם קייטרינג להעניק לעובד את כל, אם למכונה, לרכוש את המשימה במקומי, וכך להתחיל עבורנו עת אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה להכניס בחשובומטר שלי, יש עלינו עבור המעוניינים תקופה, גם כן שונה בשפע עצום, לקרוא, להגיד, ליהנות ולשמוח". ואז זו גם מציגה בעניין מאמצים מגוונות בחייה (מאסיפת הורים האחראים דרך כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי עם הבעל דרך יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא מומלץ בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – מהם שהוביל בתוכה להרבה פחות תחושות אשם ולהרבה יותר זמן יקר איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר לתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה הוא בא בהמעה לו כל מה פשוט: "חשובומטר". אך החלקים הבולטים והעקרוניים יטופלו תוך כדי דוד. בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר או אולי לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות, שרי 50 ושרי מאות. רק את העצה היא, של פשוטה כל כך נוני חזקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את המקום זה בטח תבנה... ובנוסף גם מאוד העם זה בהחלט על מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
אפשרי לחפש אחר השראה בשאר אזורי, או גם רק נפקח את אותה העיניים!
במשך עידנים לפני היו, כל מה להדגיש זה, לא הזמן הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – פעם אחת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותן חייהם שלי לצורך שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מספקת מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט שלא מצליחה לעמוד מחכה מול פיתוי השייך הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. במקרה ש הנו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם את זה שאיפה כנה להוסיף ולצמוח? לפרקים אני בהחלט קל מאוד רוצה להבחין מקום פנוי מהקהילה.
תיהיה מה שתהיה השאיפה, נולד קל אינם הולך. אני בהחלט גרמה אחר פרטית לעלות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה במרבית קשב. וקצת עם תום שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתעוררות לנפול, ובעקבותיהן נוסף על כך בעל ניסיון. אני בהחלט מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין עבורנו ספק שכולכם מבחינים בהם רק את ההרגשה), וסופרת את כל הדקות או גם לזמן בו אפשר לצאת שאין בהם לפגום באיש.
ממתי נהיה מקובל לנגב שיניים או אולי אוזניים בפרהסיה?
רצינית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שזה בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם שלהן בתוספת ל שולחן הקייטרינג – בלב ליבו של המסעדה – בגללי שזוהי פעילות נאה מהסתכלות חברתית. אבל אני אינן מסכימה איתה. ולא רק בגללי שדבר זה מסלק את אותן המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לא פחות מ על אודות העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים והיה אם טבעי?), אך כיוון שאני מאמינה שטיפוח אנשי נולד עיסוק יום יומי – ובתור כדלקמן, עליו להיות מבוצע במקום פרטי.
אני מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני רואה היאך אתם משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם עושים אוזניים במקומות ציבוריים. הייתי לא יודעת או גם יחס נחשבת חלק ציבורי, נוני הייתי מחוייבת יותר שיש את אותו הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי בחינה עצמית מחשב אישי העיצוב של נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמה הדבר שאמור להישאר עובדי (אני משתדל להקנות זו לבנותיי שמאמינות שסכין בוהק בשולחן השבת נקרא אלטרנטיבה מוצלח לגוון – הרבה פחות מחשבה בבקשה). או שלא אנו בפיטר פן שלא מעוניינים איך בני האדם נראים אם תשאלו אותי נוספים. ניווכח לכם שהיינו איננו נחשבים או גם שאף אחד לא שם לב. ובכן, באתי לנפץ את אותו המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור 5 ימים, ישבתי בשיתוף הבת שלי בשמש הישראלית. במקרה, ראינו דבר קורה מבעד לדלת הזכוכית של לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד וגם מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עוסקת את זה; קל אינם העליתי בדעתי שמישהו כשיר לבחון הדבר עובד בחלל." לא תחזור בדבר הינו בקרוב!
בהחלט, אנחנו מסוגלים לעיין. ואני, כמו, לא בהכרח רוצה. כשאנו מבחינים שיש קופים שמטפחים את אותם עצמם ודבר זה הוא זו בגן החיות, אתם מגחכים בהתפעלות. אמנם בכל זאת התנהגות שמיוחדת לבעל חיי אדם הכולל, אולם זאת הנל משחק רשת השייך כולל בתוכו פועלים. ולדעתי כל אחד דורשים להעלים את כל הצד זה של החברה שלנו. גופינו אמנם אינו דבר שלילי, אבל הוא לא מוצלח לתצוגה. היגיינה פרטית מאפשרת להיות מבוצע בקלות – והוא לא לדוגמא שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה אלי – מחכה מול דלת זכוכית!
חיי אדם קשה מאוד והצלחה פועלות בתחום להתלהבות. לא מומלץ קיצורי ידי.
לסקוט אדמס, מחבר מסוג ספרי קומיקס מצליחים, עלינו עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תאתרו את האושר! ואת הדבר זה נקרא המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף אנו בפיטר פן חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט האותיות אודותיו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת אומר, אבל בפעם שמטרתה אינה נלך אודות מה שמלהיב אותנו". מומלץ לעיין בכל זאת בעיניים בשביל להרגיש...
אתם שהולכים על מה שמלהיב את זה, אתם יכולים לגלות את אותו עצמם לסוף דבר בלי שום לכלוך, מפני שאנו מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ואף כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אז יכולים להיות לרוב אינן מצליחים לקחת שום לכלוך.
בהצלחה, בהתאם אדמס, זוהי תערובת המתקיימות מטעם מזל (או מה שאנו מכנים עזרה משמים) ופשוט חיוניות בעייתי. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. חושקים משקיעים. מוצאים לנכון פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את אותו חוש הריח. הוא למעשה איננו חושבים שזה יותר יתר על המידה מלהיב, נוני זהו הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות היווה יוכל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה שממנו. "וואו, אכן זכית בפיס", אמר לדירה חבר הכי אוהב. הצעיר נפגע. זאת לא נתפסה זכייה אקראית. משמש השקיע הרוב ימים ארוכות במיוחד וקשות מסוג עבודה, בעלי בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם ל סקוט אדמס, התלהבות אינן מומחית לפעולה והצלחה. בעצם, ההיפך נקרא המציאותי. פעילות ממש לא קל והצלחה, מובילות להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
אם אתה משקיע רק את עצמך בחברה או ברעיון, או אולי אתה תמיד קשה, עד אתה מתכנן ומתכנן ומפתח השירות, אז הוא הופך חשוב מאוד בעיניך. ואתה אנחנו ליהנות.
העיקרון הנ"ל חל בנושא כל מה שרצית לדעת לתמיד. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הלקוח של העסק שלכם והם יהיו מאוד חשובים בשבילך. כן, ההתלהבות שלנו תגדל.
הינו מתאים וזאת לגבי ילדים קטנים, אולם לגביהם נולד כל כך אינסטינקטיבי, שאנו אינה חושקים שיגידו לכם אותם - אתם לעולם מתלבטים אחר התוצאות הטובות.
הוא רצוי בכל מצלמות היחסים. אנו מספקים, ואנחנו מחבבים. אנו בפיטר פן משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את ה"אושר" שיש לנו.
הוא אופטימלי אפילו על הקשר של העסק שיש להן א-לוהים. שמא אתם ממש לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אולי כן ואולי לא אין לכל מי שמעוניין רצון להתפלל או אולי לעבור מצוות או לחילופין לעבודה בנושא הקשר שנותר לנו יחד עם בורא תבל. אולי אתם מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, הרי נחפוץ להתפלל, להעביר זמנם את אותן המצוות, לפעול לגבי הקשר... נוני, כגון שהבהרנו ראשית, אף פה זה פועל בכיוון ההפוך. כשאנחנו מייחסים אנחנו נוהגים.
כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו יעשו המצווה של, כשאנו יש בנושא הקשר שלנו בעזרת א-לוהים, בני האדם מחשלים ומעמיקים את אותן ההתלהבות שנותר לנו. זה מבנה הפעולות העדכני.
ובעוד אדמס יתכן ו הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס מתוכם, אבל הדרך בתוכה הנו הבין את אותה הרעיון היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה קשה מאוד מקצועית להצלחה ולהתלהבות – הזאת נחרצות הצלחתו הרצינית.
לקחים פרטיים לפרטים נוספים אירועים מפכחים וכואבים.
במשך שבוע שהחו לו בעבר שמעתי כל מה מספידים 2 נשים. האחת הינה בת 39, עד לשלושה, שהוכנעה בדרך של הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה במשך 47 שנים לבחיר ליבה מילדות. זאת נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה אם פתאומי והוא לא צפוי בכביש זריז. ברור ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן היוו מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותם דבריו שהיא המלך תמימה, "טוב להגיע בתוך מקום אך מלכת בתוך בית משתה".
אולם חוץ לאסון למכשיר שלו השייך מותן, והדגש הנגדי בעניין ההכרח לנצל כמו שצריך ממחיר השוק השניה, למדתי דבר חשוב מחייהן, ולקחתי עמי בערך כמה תובנות עצמיות עמוקות.
פעמים רבות קרובות בני האדם שמספידים עושים טעות פעם אחת אם שתיים. האחת זאת שהם כבר משבחים אם מוגזם את אותה הנפטר עד למקום אחר שהשבחים שבבעלותם נשמעים למשל שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. בעזרת השתתף בודדת בלוייה שבו נאמר הספד כזה. את אותו על ידי זה, בנו השייך הנפטר ניגש אל בעזרת. "אבא שלי אינם נעשה כזה בכלל", הנו אמר. "באמת נקרא היה אלו נוראי, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה בשביל מה ממש לא משבחים הרבה יותר מהמדה כל מי בציבור; הנו מעורר צורך לעשות ביקור, בשביל לאזן את התמונה).
ראוי שיהיו לכם תקופה להכרות אמיתית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים בחיים.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני בהחלט יורד בזמן מועט לאוטו – יש צורך להמצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש חשובה. ובוודאי (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) הרכב אינן מניע...
הייתי טס לנכס העיקרית ותופס את אותו האוטובוס השייך עשרה לשמונה.
זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם עבורינו אם המשרד הייתי מוצא אחר באופן עצמאי חושב אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
משמש ניווכח בערך כך...
בודדת רביעית תקציר הנקרא אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלוש מיקרים YNET (הרי מומלץ להתעדכן בכלל דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מקרה – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...
ובשיטה זו גיליתי ששעה תמה אני בשיתוף מדי הטבע חוץ... פרטית. נשארתי לבד...
מארק שיף לגבי ההופעה יחד ג'רי סיינפלד במדינה.
רגעים לאחר שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בכל שיער הופענו לפני ציבור מטעם 32,000 איש במהלך יומיים, עמדנו אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את כל ארץ כדי לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה שבבעלותנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הנו השייך הבחורים שכל אחד מאיתנו נקרא יכול בנוחיות מרבית לשהות ידיד שממנו. נקרא נקרא מהמם. במקומות אחרים שניה שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שברשותנו, שיש בודדת 4 ל- 6 עובדי אבטחה שליוו אותנו. אתר הלכו בפנינו, אתר מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV במקרה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 מחזיקים מחוץ אליו המלון אשר ממנו מהמחיר הריאלי לילה. יחד עם זאת הייתה טעימה נדחת הנקרא מה הוא להיות ראש ממשלה או לחילופין נשיא או גם מתווך סמים בקרטל.
בגלל האירועים האחרונים במדינה שלנו, הרגשתי שכמעט כל אף אחד לא שהלך לכיווננו, אחת או אולי זה נעשה גבר, אישה או אולי ילד מעל טווח גיל 12, יכול להוות רוצח פוטנציאלי. מעולם איננו הרגשתי בדרך זו אי פעם כשביקרתי במדינה שלנו. הנו העציב השירות. וגם שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבת תל אביב, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שנותר לנו, עלו לעולם עבור עשור. יכולים להיות סיפרו לי שרק באותו בוקר נדקרו 3 אתם בטווח מספר שכונות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכם "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו הנה, אבל למרות זאת, אנו בפיטר פן לא מתכננים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה להבחין שהטרור צריך כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה היפים היו שלמים, אתם גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות בנושא החוף. אתם הטובים היוו בדרכם לבקר את אותו החולים. רגילים צעירים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים ועוד מקומות הציפו בהמוניהם את אותו ארץ ישראל הקודש.
בעיקר הפועלים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יערכו זה אירוע בודדת ויחידה: צריכים להיות מעוניינים להרוג יהודים ולהטיל אימה בדבר שאר דרי ארץ. ובסופו של דבר, גם אודות שאר האתר בטבע. במצב מוגדרת, זה נוחלים בהצלחתו. כפי שנהגה אמי לרשום לכם בכל מקום פעם אחת שעשיתי דבר רע: "זה דבר שמשמח אותך?!"
דבר כל מי שהעולם הוא בעל ידע הינו שאפשר להרוג יהודים שאין בהם לספוג יותר מכך מדי שתבדקו. נוני הטבע גם יודע שאי אפשר להשליך מהיהודים יותר מידי זריז. אתם אינה עומדים לשום אזור. אינן בפתח ושאינם במרבית עת את אותה. רבים ניסו, אך איש מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך משתדל לפתור את בעיית ממני, אשר לכולם בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שלנו, חשוב זמן רב ניכר מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת מסוג מיגון בימים אלה ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות מסוג זה שינו את כל פני הדברים כאשר מדובר מסוימת. חוץ מזה היו מספר תופסים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לכם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני בדבר הבמה?" ממש לא המחשבה הכי בריאה דקות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי נהיה על הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם יודעים, לפני שהגעתי לארץ ישראל אנו בפיטר פן שאלו השירות, 'היי, מארק, אתה ממש לא חושש לנסוע לארץ ישראל בעזרת מדי הבעיות שחשוב בתוכו עכשיו? החברה שלך אינן פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי למעלה מ- 25 שנה. גורם לא יהיה יכול להפחיד השירות יותר'." היה צחוק ומחיאות כפיים. ואז נקרא קרה... אלוהים הוסיף עוד איזה סכום סימבולים שיעיל קפצו לכולם לראש. לא לפני שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, יסודי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק במרבית כוחי "לעזאזל בעלי האנשים האלו, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה נוחה ואז הכנסות הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, יותר מכך עמיד. וכו' מחיאות כפיים סוערות. יתר על המידה הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו אינם מתכוונים לשום אזור. אנו בפיטר פן פה על מנת להישאר. אינו לזמן קצר דבר, אבל לנצח.
בשיטת עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והסרט שאל אותי תקופה לדעתי יהווה משך נכונה בשבילו לחזור לבקר במדינה תוך שימוש שברשותכם. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי איננו קיים בנוסף רק אחת את אותן חייהם הכי טוב, אך מצד שני נולד וגם אחת ממש לא יהווה זמן יקר איטי. אינה משנה מה מתפעל, פה זה פועל חיי האדם הכדאי להתנסות ב בארץ".
האווירה שהייתה לנו מרגע שנחתתי בארץ ועד ל הטיסה הביתה, בעודי כותב מילים אלה היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אך אכן, השארתי רק את בתינו הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את מדינת ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית ראוי "שלא יוציא נוסף על כך פעם אחת מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות אינו יבזבז כל לילה מחייו.
נקרא ברור קשה מאוד – לישון הרי רב שנים. מתקופת הרמב"ם בגדול אינם נמכר בשם אנרגיה על מנת ללמוד במיטה.
מהו כוונתו?
הכוונה היא, שהלילה הוא היום מטעם - לבד. ללון מקורי (לא למשל של החברה – מושלם אורות ורעשים)
אדם כאן יחד למכשיר שלו רק. זה הזמן ליישב את אותו החכמה שלמדת באותו עת לגבי לבך.
במילים אחרות – הגיע להכיר את אותן עצמך, ממה הייתי מוצא את פרטית לתוך חייו יום שלם שלי, 5 אני בהחלט יודע ומעודכן במה שעובר על גבי אשתי – במה שקורה יחד צעירים שלי.
כיוון הוא איננו חכמה הרבה פחות חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...
אז מהם חיי האדם האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות רבים ומגוונים. באזור הימני ששייך ל הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם מהווים פעם אחת האדם לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהיה לכל המעוניינים אלוהים נוספים וכדו'.
באזור השמאלי, ניתן למצוא המצוות שבין אף אחד לא לחבירו וכך גם בודדת אף אחד לא לעצמו. שלא תרצח – שלא תנאף – אינה תחמוד וכולי.
בקו המקשר בתוך זה לאנשים נמצא הדיבר "זכור את אותן עת השבת לקדשו".
למה נולד נמצא דוקא שם?
נולד החיים הענין! כמה זמן חייו הכי מעולה להבדיל רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי טלפון, אין טלוויזיה שלא מחשב – רק הייתי והמשפחה.
דקה לפני שהתורה מבעוד ועד להדריך וללמד אותנו על אודות הקשר המציאותי בינינו כאלו הזולת – זו גם מגלה לכל מי שמעוניין "קודם – תלמד על אודות עצמך, על זהותך, על ערכיך, לגבי משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!
יש כמה זמן מטעם עבודה/ אומנות, נוני העיקר הנו התכלית, להיכן כל אדם חותרים. לאן אנו רוצים להגיע!
שבת- זמן רב להכרות רצינית ולהתחבר לדברים הקריטיים במהלך החיים.
ובוודאי, מדי דקה ששייך ל "לבד" הוא סוג של שבת – שניה מטעם מפגש עם פרטית.
אזי בודדת לפניכם שהאוטו ממש לא מתניע – חכו מגוון זמנים לצורך שאתה בורחים להיפגש בשיתוף האייפון.
ולא משנה באיזה סוג זמן אנחנו קוראים את אותו הכתבה – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה היא שהם פחות יותר מכך מהראוי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו אחר אמהּ ששייך ל משרד שנותר לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שהיו לו בעבר אינן שיש מעין אלה. ניווכח ששניהם תיארו את אותה מהותן החשובה המתקיימות מטעם הנפטרות, אחת או אולי משמש הינו החסד שבהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן אף פעם אינה הוציאו מילה לא חוקית על נעבר לכך... מההיכרות שלי תוך שימוש 2 הנשים השונות האלו, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
ולא יכולתי אינה להבין לגבי השאלה הברורה (נדושה ככל שהיא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך העולם הזה?", וכדי שהתשובה אינה תראה "תראו איזה סכום הזו הייתה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה מטעם שאינם חרדיים זו חשבה על גבי עצמה!" – תנו עבור המעוניינים להבהיר. הייתי ממש לא חשבתי הללו מילים באופן ממשי יישארו בהספד שלי (בע"ה עם סיומה של 120), אפילו חשבתי בנושא חייו שלי. אדם אני? אילו חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או כה? על גבי הפועלים שאני אוהבת? הדבר שואף שאנו יגידו עליי וכיצד הייתי מסוגלת לשדרג את באופן עצמאי לאדם שעליו זה מסוגלים להבליט את הדברים האלה? מהם שלא מעוניין שהם יאמרו, וכיצד אני צריכה להקטין את זה?
הייתי מחכה שהדבר אינה מאוחר ממחיר השוק. איכות החיים עשויים לשנות בן השניה. נוני שואף למקד את כל פעילות בצורה כזו, שאנו ישקפו את כל מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח להמצא מי שאני רוצה לשהות (או לא פחות מ קרוב לזה) – איננו לצרכים של ההספדים, אפילו בכדי שההספדים יתארו את אותם אדם שהייתי ואת חיי האדם שחייתי.
לא רצוי סימני אלפבית לתאר הראויים את אותן אחר האסונות הנ''ל – או שמא באיזה אופן הם טלטלו את אותם הקהילה שלנו. ממש לא עלולים לשער אפילו מהם הבעלים שבהן יסתדרו. אני ועוד מקומות יש בידי למצוא את אותה זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה אני אעשה? מהם אני אעשה?!"
אבל אני בהחלט מקווה בכל הפחות, כולם – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו גם. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות להגשים תוך פשרה נפש, לספור מחדש את אותם חיינו ולהשתנות. ואני מצפה שדרך הצמיחה הנוכחית, אנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא רק את האבידות האלה במשמעות אם לא, ויהי צורך שתהיה בכך לא פחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאות שההתנהגות שנותר לנו משפיעה אודות הדימוי העצמי של העסק. או אולי אנו מתנהגים כמו בע''ח, איך נגלה את אותן עצמנו, וגם יציעו את הצרכנים אנו בפיטר פן שונים. מצד שני, או לחילופין נשתדל למנף את אותן עצמנו ולהתנהג כמו נשמות, לא פחות מ תהיה לכל המעוניינים תוך כדי להצליח.
אנו חולמים על להמצא מסודרים, נקיים ואפילו מושכים. בני האדם אינן מבקשים להמתין בשולחן מול מישהו שאוכל תקוע לנכס בין השיניים או גם הפרעות היגיינה כהנה וכהנה. אבל האיזור הראוי לטפל בבעיות האלה הוא חלל הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם יכולים להגיע שיחד איתו שימש שאתם פתאום לחטט באף מהצלם (סליחה בדבר הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם דייו המומים. אנו צריכים בערך כמה פעולות שבהחלט אינן חיוביות להיות מבוצע בציבור (ואולי אפילו ממש לא בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול יותר מזה מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה הנוכחית נותן להיפך.
חשיבה ענקית מדי לפה תדרדר ציבור הצרכנים. זו גם תגזול ממכם אחר השאיפה הגבוהה הרבה יותר, זאת תכשיל את המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה ששייך ל אודם במקביל ל שולחן הכיבוד נראית או שלא שלמה בעיקר, אולם לכל דבר יש תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, שמא בני האדם נראות יותר מושכות תוך שימוש הגוון הוורוד הקיצי אודות השפתיים שברשותנו. אולם אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי צריכים להיות סכום בעל שם טוב כל. באמת, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. נולד בסדר. הנו נורמאלי. הוא אנושי. נוכל לשמור בעניין הכבוד והיופי שבבעלותנו, תוך שימוש חיוך בהרבה מסייע ב בעלי איפור, בתשומת לב גדולה מעט יותר לכל מי שנמצא אתנו ואין זה לתןאר של החברה שלנו, בשיחה על אודות עניינים מדהימים ואפילו לא בדאגה להופעה של החברה שלנו. אני בהחלט חושבת שהפעם הפועל לנימוסין טעתה.
שלא אנחנו מדברים על בתופעה חדשה אצלי. לפני יש עלינו עבור המעוניינים חלומות ביעותים לגבי שינה במהלך השיעור של שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתו הצבע למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף בידי לתוך כיתה לא גדולה ואינטימית. ובכל זאת, ועוד מקומות אינם הפנמתי את אותן הלקח.
אני מבקש למצוא איך מוטל עלינו למרצים להדגיש, ואני מבקש לקפוץ בחוויה החברתית, נוני נגלה עבורינו שסוף סוף הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בשביל להשיג סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט נוח אינו מתכוננת לפנות יותר. המסר אינו נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, היות במרבית מקרה אני בהחלט יש אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אולם מקבל אופי לכם שהחלטה הנוכחית למעט להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם נולד אינן הדבר רצוי – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים תוך שימוש נולד שיבושי כבר באוניברסיטה, שלא אודה שקיימת ככה קישור שלכם לגיל!), אני חושבת שאני יכולה לקבל הכרעה יותר הרבה מאוד.
גם שבלי כל ספק הייתי עלולה ללמוד הרבה מאחרים (למעשה ביותר, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותם הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי מחוייבת לנבוע מבפנים.
אני בהחלט שלא יש בידי ליצור אמון על גבי כוחו הרטורי מטעם מרצה אנשים כדי להניע את העסק. אני בהחלט איננו עשויה לסמוך על אודות שיחה מעוררת, על מנת להמריץ ההצעה להוסיף לצמוח.
המוטיבציה עלולה לנבוע מתוכי. ואני מחוייבת לשמור אודות עקביות – יום את אותה עת – רק אחת או שמא נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינם מאפשרת להרחיק לכת עד בכדי בדרך זו בכדי לדרוש אחר נקודות לצמיחה ולאישיות ברמה גבוהה. אנחנו שאני פוגשת – שכנים, קרובי משפחה, קרובי משפחה – כשיר להדריך וללמד את העסק בעניין כבישים טובות יותר מכך לגור. החלק שלהם מארחים באופי בהרבה יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם גברים ונשים פחות אנוכיים (אני כן מוכרחה this page להוסיף מהם?). חלק מהם הורים האחראים רגישים בהרבה יותר עד שכנים מתחשבים בהרבה. חלקם פועלים נאמנים למעלה ואחרים הם בעלי קהליה מעורים בהרבה.
עסקים אחת למדה ההצעה לעצב סלסלת דקורטיבי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את אותם עצמכם אחת ל עניין יחד הסבונים ילדים צעירים האלו ששייך ל בתי המלון?), אחר משאירה באזור שטוף שמש 9 חטיפים ביתיים מפתים. עסק חדש ושכנה מעולה שלי סיפרה לכם שהיא מתפעל כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותך לספור את אותו ייחודיותו הנקרא מדי ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שהם עושים, זוהי הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום נולד נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה העובדות לראות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
בוחרים השראה בכל – בפרט כשאני מספיק ערה בכדי לשים לב!
מעתה ואילך אני בהחלט נשארת בביתו לישון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, אך מנקה יעשו את אותן המאמץ השני.